התארחתי בפודקאסט של מאשה בר- "מאנונימית למותג"

לקראת סוף הסגר האחרון התארחתי בפודקסט של מאשה בר "מאנונימית למותג" לשיחה על חשיבה חיובית ואיך ניתן להגביר אותה תקופה מאתגרת כזו.
מאשה ובעלה אלי הם זוג מאוד כשרוני שעיצב ובנה את האתר שלי (ממליצה עליהם בחום למי שמחפש). תוך כדי עבודה על האתר יצא לנו לנהל שיחות על חשיבה חיובית. כשהתחלתי לעבוד איתם לא תארתי לעצמי שאחת התוצאות של שיתוף הפעולה בניינו יהיה ארוח בפודקסט של מאשה. זו הייתה הפעם הראשונה בה התראיינתי לפודקסט ומאוד התרגשתי!
בפודקסט שוחחנו על איך אפשר לחזק את האופטימיות ואת אורך הרוח שלנו בתקופה המאתגרת בה אנו חיים היום.
אז כל מי שרוצה לקבל כמה טיפים לחשיבה חיובית מוזמן להאזין.

★ ★★★★

הי חברים, ברוכים הבאים לפודקאסט מאנונימית למותג. איזה כיף שהצטרפתם אלי לעוד פרק. היום הבאתי לכם אורחת מיוחדת – עידית יוסיפוביץ, מפתחת של מוצרים וסדנאות שמחזקים ומפתחים את החשיבה החיובית. זה דבר כל כך נחוץ בתקופה הזאת.

עידית היא הבעלים של המותג לחשוב טוב – חשיבה מקדמת לחיים ואיזה כיף שהצטרפת אלינו.

עידית: איזה כיף גם לי! מה נשמע?

מאשה: מעולה, מעולה, איפה אני תופסת אותך?

עידית: האמת בבית.

מאשה: טוב, איפה אנחנו יכולות להיות באמצע הסגר השלישי?
עידית, ספרי למאזינים שלא מכירים אותך, מה זה "לחשוב טוב – חשיבה מקדמת לחיים"?

עידית: זה מוצרים וסדנאות שמפתחים את החשיבה החיובית, שמפתחים אותה, מחזקים אותה, מעלים לנו את רמת האושר, עוזרים לנו להרגיש יותר טוב, להרגיש שליטה על החיים שלנו, פחות להשוות למה שקורה אצל אחרים, יותר לבחון את עצמי ביחס לעצמי.

מאשה: וואי בא לי את זה עכשיו. בתקופה הזאת שאנחנו "מתבשלים" עם עצמנו בסיר לחץ הזה, חסר להסתכל על דברים מזווית אחרת, זווית חיובית, קצת לנשום, לסדר את הראש. 

עידית: אני מקבלת הרבה תגובות בתקופה האחרונה, וגם בתקופה האחרונה אחרונה אחרונה, שאנשים ממש מחפשים חשיבה חיובית. הם מבינים שהמציאות מסביב לא כל כך משתנה ואנחנו יכולים או לכעוס ולהתעצבן או לשנות משהו אצלנו ואיך שאנחנו רואים את החיים ומקבלים את החיים. את הדרך שבה אנחנו מקבלים את הדברים. כשאנחנו מלאי כעס זה פוגע בנו. כשאנחנו בוחרים לראות את זה אחרת, אז לנו יותר קל ויותר טוב, וכשלנו יותר טוב, גם לאנשים סביבנו יותר טוב. 

מאשה: לגמרי. בסוף שבוע שמעתי תכנית בכאן 11 על המצב הנפשי בארץ. שמעתי על זה שרמת החרדה עלתה בערך פי 2, כמות הפניות למוקד של נפגעי נפש עלתה פי 2. כמה טוב היה אם אנשים היו יודעים לטפל קצת יותר בעצמם והיו להם כלים להתמודד עם המצב, לראות את הדברים החיוביים ופחות להיות תלויים בכדורים אלא בכלים שכל אחד יכול להנגיש לעצמו היום.  איך הרמת את העסק הזה? איך הגעת לתחום הזה?

עידית: הכל התחיל כשהתנדבתי בסביבה של ילדים, כל פעם כששאלתי אותם “מה נשמע? מה שלומך? מה העניינים?” הם היו עונים “בסדר…”, “משעמם…”, “כיף…” אבל זה לא היה כיף שבאמת משדר כיף.

אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שככה ילדים עונים, זה לא מה שאני מצפה מילד לענות לי כשאני שואלת אותו "מה שלומך?". אין להם משכנתא, אין להם ילדים לפרנס. מבחינתי ילדות זו התקופה הכי מכילה, אוהבת, מחבקת. כל הזמן חשבתי לעצמי מה אפשר לעשות? זה הפריע לי.

הסתכלתי מסביב וראיתי שזה לא רק ילדים, זה גם מבוגרים. שרואים מה יש לאחרים ולא מה יש להם, שלא מצליחים לראות את הדברים הטובים שיש להם בחיים, שההצלחות עוברות ממש מהר, אם זו לא הצלחה גדולה זה לא נספר. חשבתי מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב הזה.

ישבתי עם עצמי ופיתחתי את המחברת החשיבה החיובית הראשונה. זה מאוד פשוט – מחברת עם שאלות מנחות על ההצלחות שיש לנו, על הדברים הטובים שיש לנו, על מה אנחנו רוצים להודות היום. לי חשוב גם להשאיר מקום לאיך עזרתי למישהו אחר, למי נתתי מחמאה כנה,פרגנתי לאחרים, זה חשוב כי זה מה שאנחנו משאירים מאחורינו בעולם.

מאשה: מי שמגיע מעולם של התפתחות אישית או NLP, זה ארגז כלים "Basic" אבל רוב האנשים לא מכירים את הכלים האלה, זה לא נמצא בכלל בלקסיקון. אם זה היה משהו שמלמדים אותנו בבית ספר או בבית, יכול להיות שהחיים שלנו היו הרבה יותר אופטימיים. 

עידית: זו אחד השאיפות שלי. יש לי מוצרים שמיועדים לילדים ומוצרים למבוגרים ואני ממש רוצה שבכל בית יהיו את המוצרים האלה, כדי שילדים מגיל צעיר יתרגלו חשיבה חיובית. ילד שטוב לו יש לו כלים להפוך למבוגר שטוב לו, שמרוצה מהחיים שלו ושיודע להעריך את מה שיש לו. 

מאשה: וגם כשיש קושי, יש יותר משאבים וכלים להתמודד איתו מאשר אדם שכל הזמן רואה את השלילי. אני הכרתי אותך כשהגעת אליי להקים חנות דיגיטלית.

עידית: נכון.

מאשה: והקמנו לך חנות מהממת. 

עידית: מהממת!

מאשה: אני מתה על החנות שלך – צבעונית, כיפית ישר נכנסים ומרגישים את הרוח האופטימית של העסק שלך. מה הביא אותך להקים חנות דיגיטלית היום?

עידית: האמת, תמיד רציתי שתהיה לי חנות דיגיטלית, אבל אמרתי – אחר כך, אחר כך. יש כל כך הרבה פרויקטים בעסק עצמאי שצריך לעשות, ואת הפרויקט הזה בינתיים דחיתי. כשהעסק יגדל, כשיהיו לי עוד יותר מוצרים ושירותים, ואז באה הקורונה. ואת המכירות הפרונטליות שעשיתי כבר לא יכולתי לעשות. אני מאוד אוהבת את השיחה עם אנשים, להרגיש אותם ולייעץ להם, ואז פתאום לא היה לי את המגע עם הלוקחות, וזה היה לי ממש חסר. 

פניתי אליכם והקמנו את החנות המדהימה הזאת, וגיליתי שעדיין גם כשהמכירות עברו לאונליין, אנשים מתקשרים, מתייעצים ושואלים, עדיין אני חווה את זה. אמנם לא פנים מול פנים, אבל זה לא התבטל – זה עבר לאפיק אחר.

מאשה: נכון. ואנחנו מדברות על העולם הזה של החשיבה החיובית ושל ההתפתחות האישית, וכל הכלים האלה, ואני מאוד מאמינה שאחד הכלים הכי טובים שקיבלתי מהעולם הזה, זה היכולת להסתגל לשינויים. להבין שלפעמים הסביבה משתנה, ואם נשאר גמישים נתאים את עצמנו למצב הקיים, אז כל המאבק הזה עם המציאות כמו שהיא, עם הניסיון "להשאיר" את הדברים כמו שהם – יש לו מחיר לפעמים, וברגע שכן מסגלים איזו שהיא גמישות, אומרים: אוקיי, המכירות עכשיו בחנויות הפיזיות לא עובדות, אין עכשיו ירידים, אין יכולת פיזית למכור מוצרים, אז זה הזמן להיכנס לאונליין ולנסות משהו חדש, לנסות להגמיש את עצמנו למצב הקיים. 

עידית: לא רק זה, זה גם פותח אפשרות להגעה של קהל שהוא לא מקומי, מכל הארץ מזמינים ממני, מה שמקודם היה במינון יותר קטן. כשמישהו היום מתקשר אליי, אני יכולה להפנות אותו לאתר, אני יכולה להיכנס איתו לאתר, אני יכולה להסביר – זה הרבה יותר קל לי. כשאנחנו נמצאים מול האתר, אני מראה לו תמונות, מסבירה על מוצרים. זה הופך את זה ליותר קל בשבילו ויותר קל בשבילי.

מאשה: נכון. אני לגמרי מסכימה. הרבה מהמאזינים שלנו, אני מאמינה שהם בעלי עסקים. ויכול להיות שחלק מהם עכשיו מתמודדים עם השאלה הזו: האם להיכנס לאונליין? האם לפתוח חנות או האם לחכות שהתקופה תעבור, החנויות הפיזיות יחזרו לפעול? עבור אלה שכן חושבים להקים חנות דיגיטלית, איזה טיפ היית נותנת מהניסיון שלך, ממה שעברת? אני זוכרת שהגעת, בכלל בלי רקע בתחום הדיגיטלי ונאבקת עם הרבה קשיים בדרך, אז ספרי ככה למי שכן רוצה לעשות משהו כזה, איזשהו טיפ, כלי שהיית ממליצה. 

עידית: אוקיי, אז קודם כל יש לי כמה.

מאשה: מעולה. עוד יותר טוב. 

עידית: כן. למשל, למי שהוא פחות חזק בכל הקטע הדיגיטלי, הייתי ממליצה

למצוא את בעל המקצוע שבונה את האתר, שיהיה מישהו שאפשר לסמוך עליו, שקיבלת עליו המלצה.

מאשה: עכשיו אני מרגישה שאת משוחדת.

עידית: אני משוחדת. אני חושבת שזה מוריד את כל הקושי הטכני-טכנולוגי-דיגיטלי, נקרא לזה ככה. אבל מעבר לזה – לי מאוד עזר כשעשיתי סקר של בעלי מקצוע, וככה החלטתי עם מי אני רוצה לעבוד. 

לראות שיש איזשהו קו עיצובי דומה – כלומר אם יש משהו בקו העיצוב שמאוד חשוב לי, לדעת שבעל המקצוע שנמצא מולי יכול לספק לי את זה.

מאשה: אה-הא. אני מאוד מסכימה עם הנקודה הזו. הרבה אנשים פונים לאיש מקצוע בגלל המחיר, והרבה פעמים יש לזה מחירים אחרים, כמו שהתוצאה הסופית בכלל לא תואמת את החזון שלהם, בכלל לא מסתכלים על תיק העבודות. גם, כשהעיצוב לא מספיק מדויק ולא מספיק משדר אמינות, לקוחות פחות נוטים לקנות, כי זה משהו שהוא לא ממותג מספיק, ומשהו שהוא לא "fine" מספיק ומרגיש לנו לא מקום טוב להשאיר את פרטי האשראי ברשת.

עידית: נכון, אני יכולה להגיד לך שהאתר שלי זה בדיוק מה שרציתי, ובול אני, כאילו זה היה…

מאשה: תמיד מרגש אותי לשמוע את זה. 

עידית: אני זוכרת שכשהגיע העיצוב הראשוני של האתר, ואז בא הקטע של: זה עכשיו האתר, תסתכלי תעירי הערות. ואני אמרתי שאין לי שום דבר להעיר. העיצוב מושלם, זה בול אני, בדיוק מה שרציתי. זה משקף אותי, זה משקף את החזון, זה בדיוק מה שהיה לי בראש, הצלחתם לקלוט אותי, לראות אותי…

מאשה: האמת שאת עשית פשוט עבודה טובה לפני, כי באת עם מותג ברור והיה לך כבר לוגו, היו לך מוצרים – זה לא שהתחלת מאפס בחנות דיגיטלית. רק תרגמנו את הזהות שלך – שהייתה קיימת – לדיגיטל. זה גם משהו שלדעתי הרבה אנשים צריכים לחשוב עליו כשמקימים חנות, זה עוד חלק מהמותג, בעצם. עוד חלק מהעסק שלנו.

עידית: זה נכון. זה גם מתחבר ללהגיע מוכנה. אני באתי עם איזה דפי מוצר אני רוצה שיהיו, ומה יהיו הקטגוריות, והכנתי תמונות מראש, והכנתי את הטקסטים, וזה חסך המון זמן. והמון בלבול, כשהכל כבר… הייתה לי את התבנית של האתר ואיך אני רוצה שדפי המוצר יראו, והאם התמונה תהיה בצד ימין או בצד שמאל, ואיפה יהיה הטקסט. לבוא מוכנים זה מאוד חשוב, זה עושה את העבודה יותר קלה לשני הצדדים.

מאשה: נכון. גם לי, בתור אשת מקצוע, כשמישהו מגיע עם חזון ברור ועם מה שהוא רוצה, הרבה יותר קל לי לקלוע לטעם שלו ולמה שהוא מחפש, ולדייק גם מה שפחות מתאים, כי לפעמים החזון הוא משהו אחד, אבל מה שעובד בדיגיטל זה משהו אחר, לצערי. אני רואה את זה הרבה, שלפעמים אנשים מגיעים עם איזה "vision" לאיזה – לא יודעת – לאיזה פיצ'ר מסוים, ובסוף אנשים אפילו לא מקליקים עליו.  שזה די… מבאס. 

יש משהו נוסף שהיית רוצה להמליץ למישהו שפותח חנות או עסק כמו שלך? 

עידית: אני אגיד את זה בנקודות: 

★לעשות סקר של בעלי מקצוע. 

★לראות שנמצאים באותו קו עיצובי. 

★ להסתכל על אתרים ולראות מה אני אוהבת באתרים אחרים, אם אני אוהבת את איך שזה נראה, אם אני אוהבת את איך שזה גורם להרגיש, לחפש – כמו שבונים לוח השראה כשרוצים לעצב בית, אני חושבת שגם כאן אפשר לעשות את זה – לעצב לוח השראה לבניית אתר. ואז גם דברים מתחדדים, כאילו… יותר קל למי שרוצה לבנות את החנות, יותר קל לו עם עצמו כי הוא יודע מה הוא רוצה זה לא מעומעם. זה הופך להיות יותר קונקרטי. 

★להכין דברים מראש זה מאוד חשוב. 

★אני גם בעד להכין מראש קבוצה של שניים-שלושה אנשים. לי הייתה קבוצה שבכל פעם שהגיעה גרסה של האתר, שלחתי לכולם את הלינק ושאלתי: מה אתם אומרים, מה דעתכם? אנשים שמכירים אותי, אנשים שאני סומכת על דעתם, אנשים שיודעים בדיוק מה אני, מה אני, מה חשוב לי? 

מאשה: זה טיפ גאוני. 

עידית: לפעמים, כשזה שלך, זה קצת קשה.

מאשה: לגמרי. תקשיבי, אני רק לאחרונה הכנסתי עובדת לעסק שתעזור לי להוציא תכנים החוצה, כי הגעתי למצב שאו שאני מטפלת בלקוחות או שאני משווקת את העסק. לאחרונה, עם הילדה בבית, יש לי אפילו פחות שעות עבודה, וזה הגיע למצב שהייתי חייבת להוציא דברים החוצה. והיום, כשיש לי מישהי שאני יכולה להתייעץ איתה על דברים ולהראות לה שחשבתי על קונספט, אני יכולה לשאול אותה מה את אומרת? ככה יש לי מישהו מהצד שמגיב לדברים שאני כותבת, זה נותן פרספקטיבה אחרת כי דברים שחשבתי שיהיו "obvious" – כאילו, ברור שזה ככה – הצד השני לא מבין למה בכלל התכוונתי, וזה נראה לי בכלל טיפ עסקי טוב. להחזיק איזו קבוצת ביקורת, אנשים שאנחנו סומכים עליהם ולהתייעץ איתם. 

יש לך איזה טיפים לנשים עצמאיות בעקבות התהליך שעברת? לא רק בבניית אתר – בכלל בהקמה של העסק שלך?

עידית: כן. קודם כל, להתחיל את היום עם חיוך. זה לא רק לנשים עצמאיות – זה בכלל לאנשים. לכל אישה, איש ילד, וזה עושה הבדל מאוד משמעותי. 

מאשה: איך את מתחילה את הבוקר שלך?

עידית: שאלה ממש טובה. בדרך כלל אני קמה עם השעון המעורר. אני מתמתחת, אני מזכירה לעצמי את הדברים הטובים שיש לי היום, ואז כבר היום שלי מתחיל ביותר כיף.

מאשה: את ממלאה את המחברת שלך? את עושה את התרגיל הזה?

עידית: כן. אני כותבת בה בלילה, לפני השינה, המחברת נמצאת אצלי על השידה, וממש לפני שאני מכבה את האור במנורה שעל השידה, אני כותבת במחברת. אני הצמדתי את הכתיבה במחברת החשיבה החיובית להרגל, משהו שתמיד קבוע וקורה אצלי כל יום, וככה אני לא מפספסת אף פעם. אם אני אחפש את הזמן שיתאים לי בבוקר, בין הילדים, בין העבודה ובין להכין את ארוחת הצהריים – זה לא יקרה. זה כל פעם יזוז, ויזוז. ואז יזוז לעוד יום ועוד יום.

מאשה: וואי, ממש. לגמרי. יוצא לך אחר כך לדפדף במחברות ולראות מה כתבת פעם? 

עידית: כן. 

מאשה: ואיך ההרגשה?

עידית: זה גורם ללב לחייך. המחברות הן סוג של יומן אושר. 

מאשה: זה מדהים. 

עידית: אני כותבת שם כל מיני דברים טובים. אי אפשר לזכור את הכל, זה קשה. מנציחים שם רגעים קטנים של אושר, זה לא הכל זיקוקי דינור. לא הכל זה "בום". פתאום אני נזכרת במשהו שהילד שלי אמר לי, או משהו שלקוחה התקשרה ואמרה, ולא זכרתי. וכשאני קוראת את זה, אני נזכרת. זה גורם לי להרגיש טוב, וזה המון רגעים שהם שמורים לנו שם, את יודעת? לפעמים, כשאין מצב רוח טוב, זו דרך מעולה להעלות את מצב הרוח בחזרה, להסתכל על כל הדברים הטובים, ההצלחות שהיו לנו, הדברים שצריך להעריך בחיים שלנו, זה פשוט מקפיץ בצורה מטורפת. 

מאשה: כשאני חושבת על הילדה שלי, גם הייתי רוצה לתת לה מתנה כזאת. ללמד אותה לראות את הדברים את הקטנים, לכתוב אותם. יש לי… זה די מצחיק, יש לי יומן שכתבתי כשהייתי בת תשע, עשר, אולי שתיים עשרה, שבו כתבתי כל מיני שירים שלקחתי מהאינטרנט, ומחשבות, ויש לי שם תמונות של איזה שחקן שאהבתי פעם… של הארי פוטר – איך קוראים לו? דניאל רדקליף. יש לי שם את היכל התהילה של דניאל רדקליף. ואני שמרתי את זה עד היום, ואין לי הרבה כאלה, חבל, אבל כל פעם שאני פותחת את זה זה מחזיר אותי לילדות. וזה מרגש, זה פשוט מרגש לראות דבר כזה. את יודעת, בגיל שלושים, אחרי כל כך הרבה זמן…

עידית: זה מזכיר תקופה אחרת. 

מאשה: כן, כן.

עידית: וואי, יפה ששמרת.

מאשה: כן, אני לא יכולתי לזרוק את זה. אני לא יודעת – זו מזכרת שאין לי הרבה כמוה. לא הכנתי הרבה כאלה כשהייתי קטנה. 

העסק שלך הוא בעצם משהו מעניק. כשאני חושבת על כל המחברות האלה שילדים יכולים למלא ולשמור, זה בדיוק היומן הזה שפתאום הם יכולים לפתוח אחרי כמה שנים ולהיזכר בכל הטוב שהיה. ותקופות שאולי נראו פחות טובות, דווקא מגלים שהיה שם כל כך הרבה. זה ממש מקסים.

עידית: ניסחת את זה יפה. זה ממש זה. 

מאשה: תגידי, אם היית יכולה עכשיו להיכנס לנעליים שלי, בתוך המראיינת, האם יש איזושהי שאלה שלדעתך אני צריכה לשאול אותך ולא שאלתי?

עידית: שאלה טובה. אולי במה אני גאה במיוחד בעבודה שלי?

מאשה: במה את הכי גאה? 

עידית: האמת ש – אני מקווה שזה לא נשמע קלישאתי – אני מאוד גאה בזה שאני עוזרת לאנשים לעשות שינוי בחיים שלהם. אני נותנת להם כלי שלא צריך לעבוד קשה בשבילו, הוא זמין לכל אחד. הוא נגיש, הוא במחיר שווה לכל נפש, ורק צריך להקדיש כמה דקות ביום, כל אחד ואחת, כדי לשפר את החשיבה החיובית ואת רמת האושר. 

אני באמת מאמינה שכאשר לכל אחד יהיה קצת יותר טוב, אז העולם הזה יהיה מקום קצת  טוב יותר לחיות בו. וזה ממש ככה: כל אחד צריך רק עוד טיפה, ואני עוזרת לאנשים להגיע לטיפה הזו. 

מאשה: אני זוכרת שכשהייתי יותר צעירה היו לי כל מיני בעיות רגשיות, בריאותיות, ונחשפתי לעולם הטיפול והאימון בגיל מאוד צעיר – בערך בגיל חמש עשרה או שש עשרה, משהו כזה. טיפול אלטרנטיבי, דווקא לא פסיכולוגי. כל מיני דמיון מודרך, וכל העולם המדהים הזה, ואחד הדברים שאני זוכרת – התובנות שראיתי בתור ילדה, שכשאני משנה משהו אצלי או משנה משהו אצל מישהו אחר ומשפיעה על החיים שלו לטובה, זה כאילו משפיע על כל היקום, זה סוג של כמו בועות קטנות שמשפיעות על חיים של אנשים. אחת הסיבות שבחרתי להקים עסק, היא כי באמת יש לי את היכולת להשפיע על חיים של אחרים, ולאט לאט ליצור איזשהו שינוי בעולם. אומנם זה מתחיל ממשהו קטן  אבל כל אחד שהחיים שלו קצת משתנים לטובה, יש לו יכולת להשפיע על מישהו אחר לטובה ולהעביר את זה הלאה. 

עידית: נכון. זו תובנה מאוד יפה להגיע אליה בגיל צעיר. 

 מאשה: היה לי מטפל טוב. אולי הוא ישמע את זה יום אחד.

עידית: יש לי עוד שאלה בשבילך, אם את רוצה.

מאשה: בטח.

עידית: מה אני עושה כשיש לי יום קשה?

מאשה: מה את עושה כשיש לך יום קשה? עכשיו לכולנו יש ימים קשים.

עידית: נכון, לכן זו שאלה טובה.

מאשה: אני שומעת את הילדה שלי עכשיו ברקע בוכה, אז יש לה בדיוק  רגע קשה. אבל… כן, זה החיים. זה החיים היום.

עידית: אני עושה כמה דברים. 

★אני מנסה למצוא איזושהי בועת זמן שתהיה רק שלי. כמה דקות של שקט שאני שותה את הקפה או את התה, לפעמים זה עם קריאת עיתון או מגזין, זמן שאני יכולה להיות בשקט, לשמוע את המחשבות שלי, לעשות איזה משהו מאוד נקודתי, מאוד ממוקד. 

★ואחר כך אני דואגת לכתוב את הדברים הטובים שקרו לי בשבוע האחרון, שקרו לי היום, ואז זה נותן קצת פרספקטיבה. כי אוקיי: אולי היום היה לי יום מבאס, אבל יש עוד הרבה ימים שלא היו מבאסים והיו נפלאים. ויש לי הרבה דברים טובים בחיים, ואני צריכה להסתכל על זה ולראות שלא הכל כזה נורא. וגם אם היו היה קצת מבאס, אז לא נורא. 

★כשאני אלך לישון, אני אגיד לעצמי: "מחר זה יום חדש", כמו שסקרלט אוהרה "בחלף עם הרוח" אמרה, ומחר יהיה הרבה יותר טוב, וזה עובד!

מאשה: אז את עושה לעצמך מעין נקודות "reset" במהלך היום, במקום להיות כל הזמן בתגובתיות ובמרדף, את כאילו נותנת לעצמך רגע להתאפס. אני קוראת לזה להתאפס. 

עידית: כן, זה "restart". 

מאשה: זה מאוד חשוב. 

עידית: זה באמת מאוד חשוב.

מאשה: זה להטעין את עצמנו אנרגטית, לפני שאנחנו ממשיכות הלאה. 

עידית: נכון. נכון, וגם כשיש לנו יום שהוא מאוד לחוץ פצצה, עוד יותר חשוב לעשות את זה. 

מאשה: נכון. לגמרי.

אז, ספרי לנו איפה העוקבים שלי יכולים למצוא אותך אונליין, וללמדו עוד על המוצרים המדהימים שלך? כי אני בטוחה שהם מתלהבים כמוני מהמחברות המדהימות האלה ומכל הכלים שאת מביאה. אז, ספרי לנו איפה הם יכולים למצוא אותך היום? 

עידית: קודם כל, יש את האתר שלי, שהוא באמת אתר יפה. 

מאשה: שאני אצרף קישור אליו בתוך הפרק הזה. 

עידית: נראה לי בנינו הרבה ציפיות עכשיו לגבי האתר. 

מאשה: לגמרי. בצדק. עבדת עליו כל כך קשה. 

עידית: באמת בצדק. הוא מקסים, ואני לא משוחדת. לאתר קוראים "לחשוב טוב – חשיבה מקדמת לחיים" (https://tothinkgood.com/). אפשר למצוא אותי בפייסבוק, באינסטגרם, ביוטיוב – "לחשוב טוב – חשיבה מקדמת לחיים". אפשר למצוא אותי בפייסבוק האישי – Idit Yosifovich, שגם שם אני מעלה כל מיני תכנים.

מאשה: אני עוקבת, אני רואה שאת מעלתה שם כל מיני טיפים איך להכניס חשיבה חיובית לחיים, זה ממש ממש מקסים. 

עידית: תודההה!

מאשה: איזה כיף שהתארחת אצלי היום. היה ממש מדהים לשמוע את התובנות שלך, ואני מאמינה שזה דברים שנורא חשובים בכלל בחיים, אבל בתקופה הזו הם חשובים פי כמה וכמה. אז תודה רבה על שהתארחת אצלי.

עידית: בכיף, מאוד נהניתי. 

מאשה: גם אני. 

עידית: אולי נעשה עוד פרק מתישהו. 

מאשה: את יודעת מה? כן, למה לא? נעשה איזה תוכנית המשך. עם כללים נוספים לחשיבה חיובית לבעלות עסקים ובכלל. אני מאוד אשמח. 

עידית: גם אני.

מאשה: תודה שהתארחת אצלנו. אז, חברים, אני מזמינה אתכם לאתר של עידית. יש לה מוצרים מדהימים, ובכלל זה אחלה מקום לדעתי לקבל השראה וכלים לאיך להכניס קצת יותר חשיבה חיובית ואופטימיות לחיים שלנו. אז תודה, רבה רבה לכל מי שהאזין לנו וחברים, נתראה בפרק הבא. ביי!